<h1>צרור הכסף הקצר, דרך א' שער ה'</h1>
<h2>דף מח.</h2>
המלוה על ידי ערב לא יפרע מן הערב תחלה, הכי איתא פרק גט פשוט, ופירש הרשב"א דכל שהוא ערב סתם ולא כתב שאגבה ממי שארצה, אע"פ שאין נכסים ידועים ללוה, ידחה אצל לוה אם יש לו במה שיפרע. כן דעת הגאונים נמי. ואע"פ שכתב על מנת שיגבה ממי שירצה, אם יש לו נכסים ידועים ללוה יגבה ממנו תחלה. והראב"ד [כתב] דאפילו אמר שאגבה ממי שארצה תחלה, יגבה תחלה מן הלוה, כן [כתב] בהשגותיו. וכתב הרשב"א דאפילו התנה, בין שיש נכסים ידועים בין שאין נכסים ידועים, לא יתבע ערב תחלה. ומיהו כל שיש נכסים ללוה והוא גברא אלמא יפרע מן הערב, וכן אם ללוה נכסים במדינה אחרת. והיכא שכתב שיפרע ממי שירצה ויש ללוה נכסים משועבדים שמכרם לאחרים, יפרע מן הלקוחות תחלה [קודם שיפרע] מן הערב, וכל שכן ערב סתם. והיכא שמת לוה ויש יתומים, יש אומרים שיפרע מן הערב. והרמב"ן ז"ל [כתב] דאינו גובה מהם. ומסקנא [של ה]רי"ף וגובה מן הערב. ואם אין הלוה עם הערב, נותנים לו זמן עד שיביאנו לב"ד, אי ידיע היכא איתיה יהיב ליה זימניה עד דמייתי, ואי לא מייתי ליה ליפרע ערבא, עד כאן בעיטור. כדי שלא יהא כל אחד הולך למדינת הים.
